רש"י על גיטין פ״ה ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על גיטין פ״ה ע״ב:א׳ רש"י על גיטין פ״ה ע״ב:ו׳ »

1 שערי תורת בבל על גיטין פתח ↗

עח א תוספות ד"ה אינו וכו'.—עי' ב"ח אה"ע ריש סי' קלו, שנדחק ליישב דבריהם. ולנו נראה שיש למחוק בתוס' כאן תיבת "ודן". ועניין דבריהם, שהיו רגילים לומר גם "הרי את מותרת לכל אדם", וזה מוכח דאמרינן לקמן פה ב: "פשיטא אמר לה לאשתו וכו'" ועי' שם ברש"י ד"ה אמר.

1 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה א"ל לאשתו. לכתוב בגיטא. עי' לעיל עח תד"ה אינו גט ובמש"כ בקדושין ו ב:

2 רשימות שיעורים על קידושין פתח ↗

וכן נראה לגבי גופו של שטר שחרור, דגופו ועצם חלות שטר שחרור הוי היציאה לחירות כי עיקר חלות שפחות היא דנקנית לאדון שלה וכל דיניה נובעים מחלות הזאת, ולכן עיקר שטר שחרור הוי חלות של יציאה לחירות בדיני ממונות. ונראה דזה גם כוונת רש"י בגיטין פה: שביאר למה הלשון הרי את בת חורין אינו מועיל לגירושין, וז"ל דלא שייך בגירושין לשון חירות דבת חורין היא קודם לכן עכ"ל. וגם ביאר דלשון הרי את מותרת לכל אדם אינו שייך לשחרור, וז"ל דלגבי מלאכה לא אפקה מיניה וכיון דשפחה היא ושם שפחה עלה לא משתרי' נמי לבן חורין עכ"ל. ולפי זה הגמ' בסוגיין מבוארת היטב, דלשון השטר צריך להיות המשמעות של החלות שנגרם ע"י השטר, ולכן לשון דהיתר פסול לשחרור עבד, ולשון דיציאה לחירות פסול לגירושין.270בדומה לפירוש רבינו זצ"ל בגמ', עיין בתוס' הרא"ש ד"ה אמר לשפחתו דביאר דלשון התרה אינו שייך לשפחה, וז"ל הילכך נראה לי לפרש דלא אמר כלום לפי שאיסור השפחה תלוי בעבדות שעליה דכל זמן שלא הפקיע ממנה העבדות אין לשון היתר מועיל בה עכ"ל.

3 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה אמר לשפחתו. דלגבי מלאכה כו'. ובקדושין פי' בע"א וכן הר"ן כאן:

2 גמ' אמר לה לאשתו - לכתוב בגיטה הרי את בת חורין ולא כתב בו הרי את מותרת לכל אדם:

3 לא אמר כלום - דלא שייך בגירושין לשון חירות דבת חורין היא קודם לכן:

4 אמר לשפחתו הרי את מותרת לכל אדם לא אמר כלום - דלגבי מלאכה לא אפקה מיניה וכיון דשפחה היא ושם שפחה עלה לא משתרי' נמי לבן חורין:

« רש"י על גיטין פ״ה ע״ב:א׳ רש"י על גיטין פ״ה ע״ב:ו׳ »